מזונות

​החוק קובע כי קטין זכאי למזונות מהוריו, וזאת גם במקרים בהם הוריו אינם נשואים זה לזו, או גם במצבים בהם אחד מהוריו או שניהם, מנהלים מערכת יחסים עם בת או בן זוג אחרים או שנשואים להם.
מזונות ילדים הוא נושא שנוי במחלוקת, בין אם ההתנהלות תתקיים בבית המשפט ובין אם מנסים להגיע לידי הסכם גירושין מחוץ לכותלי בית המשפט.

לצערנו הסיבה למורכבות שבנושא היא עצם קיומם של מצבים שונים אשר הופכים את התהליך לטעון רגשית, קשה ולעיתים אף טראומתי, כמו: הורים אשר לא מכירים בילד, מקרים בהם אחד ההורים נכה, מובטל, במצב של פשיטת רגל ועוד.

לכאן או לכאן, ולא משנה באיזה מצב מדובר, אב המשתמט מחובה של תשלומי מזונות מסתכן בתביעה פלילית אשר חובה בצידה עונשים קשים כמו: עיכוב יציאה מהארץ, הוצאה לפועל, עיקולים ועד מאסר.

במקרים בהם האב הוא המשמורן הקבוע, או במקרים אשר מדובר במשמורת משותפת, ניתן לדרוש מהאם לשלם דמי מזונות, אך יש לקחת בחשבון שאלו יהיו מזונות נוספים ורק לאחר שהוכח כי יש ביכולתה לשלמם.

ממה נגזרים מזונות ילדים?

כיום אין נוסחה רשמית לחישוב המזונות, וישנה חוסר אחידות בפסיקת בית המשפט בנושא זה. ברמה הבסיסית ניתן לומר כי תשלום מזונות ילדים נגזרים מתוך הכנסות הצדדים והנכסים השונים שלהם, בהסתמך על הוצאותיהם בפועל המגובות באסמכתאות. יתרה על כך, ישנם גורמים שונים ונוספים אשר נלקחים בחשבון בעת חישוב שיעור המזונות המגיע לילד.

מגמת שינוי בפסיקת מזונות

קשה להתעלם מהמגמה הגוברת של הצטרפות אמהות למעגל העבודה בעשורים האחרונים, וכמו כן בהתקדמות לשוויון בשכר ובתפקידים הדומים ואף זהים לאלו של הגברים.

מצב זה הביא מצד אחד תחושת חוסר הגונות מצד האב בכל הנוגע לתשלום המזונות ועל הנטל הכבד יותר שמונח עליו, שלעיתים עשוי להשתכר פחות מהאם, ומנגד, עשוי להתקיים מצב של חוסר הוגנות מצד האם כאשר מונחת על כתפיה האחריות לעבודה מחוץ לבית וכמו כן גם מלאכת הטיפול היומיומי בילדים, מצב אשר להיות בעל השלכות כלכליות המפרות את השוויון החדש שנוצר לכאורה.

חשוב לציין כי בית המשפט נוטה לבחון כל מקרה לגופו, ובמידת הצורך לפסוק על חלוקת נטל כלכלי משותפת, הגדלה או הפחתה של מזונות הילדים לצד המשלם ועוד.